איך אותם אנשים רואים מציאות שונה?
כמו שאתם יודעים, אנחנו לא חווים את אותה המציאות.
יהיו שני אנשים שיהיו באותה החוויה וירגישו שני דברים שונים לגמרי.
אם תחשבו על זה למעשה, אין שני אנשים בעולם כולו שחוו בדיוק את אותן חוויות.
אפילו כאשר אתה גדל באותה משפחה, לאותם הורים, האחים שלך לא חווים את אותן החוויות כמוך. אני ואחי התאום למשל, היינו באותם המצבים בדיוק, אבל ראינו את אותה המציאות בדרך שונה לחלוטין, פירשנו את המצבים אחרת, הרגשנו אחרת ולכן גם פעלנו אחרת.
בואו נכיר את השלבים לפירוש המידע באמצעות המח
בתהליך קליטת המידע המח שלנו מפרש את המציאות החיצונית על פי 5 חושים: ראיה, שמיעה, תחישה, טעם וריח.
זה השלב הראשון – קליטה דרך החושים שלנו.
השלב השני – מה שנקלט דרך החושים עובר עיבוד דרך “מפת העולם” שלנו.
מפת העולם שלנו היא למעשה המאגר העצום של זיכרונות, תחושות והחלטות הקיימות בתת המודע שלנו, תת המודע הוא זה שמעצב את “מפת העולם” באמצעותה אנו קולטים מפרשים ופועלים בעולם החיצון.
כך למעשה, כל מידע שקלטנו עובר דרך הפילטרים של תת המודע שלנו – מה שמייצר פרשנות.
המוח נותן פירוש מסוים לחוויות ולהתנסויות אותן אנחנו חווים והפירוש הוא בעצם מה שמעניק משמעות לאירועים בחיינו ויוצר את מה שאנחנו קוראים “מציאות”.
אז מה באמת קורה שם בדרך שהמח משנה את הפרשנות שלנו על הסיטואציה?
המוח מעבד מידע באמצעות שלושה מסננים עיקריים: השמטה, הכללה ועיוות.
זאת אומרת שבשלב הראשון המידע עובר דרך החושים,
לאחר מכן תת המודע מבצע עיבוד על פי “מפת העולם” שלנו,
ותוך כדי המח שלנו מבצע 3 עיוותים משמעותיים שנלמד עליהם מיד.
לכל זה קוראים יחד “פרשנות”
כולכם וודאי מכירים את מודל אפר”ת:
אירוע – משהו קורה
פרשנות – המחשבה שלי על האירוע
רגש – רגש בהתאם לפרשנות
תגובה – פעולה בעקבות הרגש
דוגמא:
אירוע-
קבוצת אנשים מטיילת ולפתע, באמצע הטיול יורד גשם.
פרשנות-
הראשון אומר לעצמו “איזה באסה גשם, אני לא רוצה להירטב” , השני אומר לעצמו “איזה יופי, הזדמנות לראות קצת נחלים זורמים ולשטוף את הזיעה עם המים הקרים”
רגש-
הראשון מתעצבן, השני שמח.
תגובה –
הראשון מפסיק לטייל, השני הופך את הטיול להרפתקה.
לפני שאתם ממשיכים, תעצרו רגע ותנסו להבין עד כמה הגיוני עכשיו שאתם ואנשים סביבכם לא חושבים אותו הדבר?
כי הרי עברתם חוויות שונות, אירועים רגשים שונים, סביבות שונות, אתם מעבדים דרך חושים לא זהים, דרך תת מודע לא זהה.
עכשיו תחשבו שבנוסף לכל זה המח מבצע את שלושת העיוותים הבאים שמשפיעים על הפרשנות שלכם:
השמטה
השמטה היא התהליך שבו המוח מסנן מידע שהוא מחשיב כלא רלוונטי או לא חשוב.
זה קורה כי המוח שלנו מופגז כל הזמן במידע,למעשה אנחנו קולטים בכל רגע כ4 מיליון פריטי מידע!
ואנחנו צריכים להיות מסוגלים להתמקד במה שחשוב כדי להבין את העולם שסביבנו, לתפקד, ובכלל להתרכז. לכן, על ידי סינון מידע לא רלוונטי, נוכל למקד את תשומת הלב שלנו לדברים החשובים לנו ביותר.
לדוגמה, דמיינו שאתם בבית קפה עמוס ומנסים לעבוד על פרויקט במחשב שלכם, יש אנשים שמדברים, מוזיקה מתנגנת ומכונות הקפה עושות רעש, כל אלו עלולים להסיח את דעתכם, אבל המח שלכם מסוגל לסנן את הצלילים האלה ולהתמקד במשימה. זוהי דוגמה לתהליך ההשמטה בזמן עבודה.
ביחד עם זה, לתהליך ההשמטה יכולות להיות גם השלכות שליליות. לפעמים המח שלנו מסנן מידע שהוא בעצם חשוב. זה יכול להוביל לפעמים לאי הבנות ולוויכוחים מיותרים.
לדוגמה, אם אתם בפגישה ייעוץ עסקית עם יועץ ואינכם שמים לב למה שהוא אומר כל הזמן, אתם עלולים לפספס מידע או נתון חשוב שיכול להשפיע משמעותית על החיים שלך או על העבודה שלך.
הכללה
הכללה היא התהליך שבו המח לוקח חוויה ספציפית ומיישם אותה בהקשר רחב יותר.
כך אנו יוצרים אמונות והנחות לגבי העולם על סמך התנסויות מוגבלות.
לדוגמה, אם יש לכם דעה קדומה על סוג מסוים של אנשים, מגזר מסוים, לאום מסוים, אתם יכולים להכליל את האנשים מהסוג הזה כרעים, גם אם לא פגשת אותם מעולם.
הכללה היא תהליך טבעי שעוזר לנו להבין את העולם שסביבנו. על ידי זיהוי דפוסים ודמיון בחוויות שלנו, אנו יכולים ליצור אמונות והנחות המסייעות לנו לנווט בסביבה שלנו.
ביחד עם זה, הכללה יכולה להוביל גם לאי הבנות ולסטריאוטיפים.
לדוגמה, אם טיילת בעברך בברזיל וייצא מצב בו שדדו אותך, יש מצב שכאשר תחזור לארץ תוכל להגיד משפטים כמו “הברזיאלים גנבים” או “מסוכן שם” , או למשל “לא שווה לבקר בברזיל”, כי המח שלך ביצע הכללה על מנת לשמור עלייך.
תת המודע עושה זאת מכיוון שהוא רוצה לשמור עלייך ויש לו כוונה חיובית לפרש כך את הסיטוציה, אבל זה לא אומר שזאת האמת, האמת היא אך ורק העובדות הקיימות במציאות, כל היתר היא פרשנות בלבד.
חשוב להיות מודעים לתהליך ההכללה בחשיבה שלנו, כמו גם בחשיבה של אחרים. לכן, בואו ננסה להיות מודעים למתי אנחנו מכלילים, אנחנו יכולים לאתגר את ההנחות והאמונות שלנו, ולהבין בצורה מדויקת יותר את העולם סביבנו. כך למשל נוכל להימנע מאי הבנות ולבנות מערכות יחסים חיוביות יותר. וזה קריטי בעבודה, בקריירה ובחיים בכלל.
עיוות
עיוות הוא התהליך שבו המוח מעוות מידע נכנס כדי להתאים לאמונות ולהנחות הקיימות שלנו.
זה יכול לגרום לנו לראות דברים שלא באמת קיימים, או לפרש מצבים בדרכים לא לגמרי מדויקות. לדוגמה, אם אתה חש חרדה, אתה עשוי לפרש הבעת פנים ניטרלית כסימן של אי הסכמה או עוינות.
עיוות הוא תהליך טבעי שעוזר לנו להבין את העולם שסביבנו. על ידי התאמת מידע חדש לאמונות ולהנחות הקיימות שלנו, נוכל להימנע מדיסוננס קוגניטיבי ולשמור על ראייה עקבית של העולם, ואפילו לשמור על הזהות שלנו, מכיוון שהאמונות שלי מטרתן להיות במתאם עם הזהות שלי, אם איך שאני מגדיר את עצמי.
עם זאת, עיוות יכול להוביל גם לאי הבנות ולפרשנויות מוטעות. לדוגמה, אם אתם מפרשים מצב באור לא אובייקטיבי, ייתכן שאתם מעוותים את המידע כך שיתאים לאמונות הקיימות שלך בזמן שהמידע אכן עומד בניגוד למה שאתם חושבים.
אז איך נוכל להשתמש במידע הזה בחיי היום-יום שלנו?
דרך אחת היא להיות מודעים יותר לתהליכי החשיבה שלנו ולפילטרים שבהם אנו משתמשים כדי לפרש את העולם סביבנו. על ידי תשומת לב לאופן שבו אנו משמיטים, מכלילים ומעוותים מידע, אנו יכולים להתחיל לפקפק בהנחות ובאמונות שלנו, ולהיות פתוחים יותר לחוויות ונקודות מבט חדשות.
לדוגמה, דמיינו שאתם בפגישה בעבודה, ומישהו מציג רעיון שאתם לא מסכימים איתו.
האינסטינקט הראשון שלכם עלול להיות לבטל את הרעיון מבלי לשקול אותו באמת, כי הוא לא מתאים לאמונות הקיימות שלכם. אבל אם אתם מודעים לתהליך העיוות, אולי תזהו שאתם מעוותים את המידע כך שיתאים לאמונות הקיימות שלכם, ואז תוכל לעשות פעולות או לקבל החלטות כדי לאתגר את ההנחות שלך ולשקול את הרעיון בצורה אובייקטיבית יותר.
באופן דומה, אם אתם מוצאים את עצמכם נמנעים ממצבים מסוימים או מאנשים בגלל חוויה שלילית בעבר, ייתכן שאתם “מכלילים” אותם על סמך חוויה אחת בלבד.
אפשרות נוספת היא לתרגל את הפרשנות שלכם, למשל אם מישהו מעצבן אתכם בעבודה, תוכלו לשאול את עצמכם, “אם הייתי במקומו, עם החוויות שלו, העבר שלו, האופי שלו, עם המניעים שלו, האם הייתי פועל אחרת?”
ההבנה הזאת מאד חשובה מכיוון שאנשים הם לא נגדנו, אנשים הם בעדם
אנשים עושים בכל רגע את הכי טוב שהם יודעים בהתאם לרמת המודעות שלהם, לכלים והידע שיש להם, לעבר שלהם, לפחדים, לאמונות ולערכים שלהם.
כל אלו משפיעים על תת המודע ומשפיעים על האדם כך שלמעשה – זה כל כך טבעי שנחשוב אחרת, וזה היה יכול להיות עולם מאוד משעמם, נכון? 😊
